בן הזקונים של ברוריה ואלברטו. נולד ביום ט' בתמוז תש"ן (2.7.1990) במעלות-תרשיחא שבגליל המערבי. אח קטן לאלירן, ניר ושליו.

דקל יהודה גדל והתחנך במעלות-תרשיחא, למד בבית ספר יסודי בעיר ובתיכון "מקיף אורט מעלות".

ילד שקט, מופנם וחייכן, מוקף חברים ואהוב מאוד על כל מי שפגש. מגיל צעיר בלט בטוב ליבו, בנדיבותו וברגישותו, וכבר כילד נהג לתרום מדמי הכיס שלו לטובת צדקה לנזקקים.

ב-2008 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בסיירת "גולני". בהמשך, יצא לקורס מ"כים (מפקדי כיתות). חבריו לשירות מתארים אותו כלוחם חסון וחרוץ, קר רוח, שקול ושאפתן, ששם לב לפרטים הקטנים ביותר. הוא ידע לתפקד היטב במצבי לחץ, לא התלונן ואף פעם לא הפסיק לחייך.

אחרי השחרור, החליט להמשיך לתרום למדינה כלוחם אש, והשקיע רבות באימונים לקראת מבחני הקבלה.

ב-18 באוגוסט 2013 התגייס למערך הכבאות וההצלה, ושירת כלוחם אש ולוחם יל"מ (יחידה לחילוץ מיוחד) בתחנת כיבוי האש האזורית גליל מרכזי במחוז צפון. במסגרת תפקידו, היה בין כוחות ההצלה הראשונים שהגיעו למצבי חירום, ופעל באומץ לב, במקצועיות ובנחישות להצלת חיי אדם ורכוש.

בתחילת דרכו היה דקל אחראי על פרויקט "כבאי בגן", במסגרתו מגיעים לוחמי אש לגני הילדים ומסבירים להם על עבודתם ועל כללי הזהירות באש. הוא ניהל את הפרויקט ביד רמה, ובכל גני הילדים המשתייכים לגזרת התחנה, לא היה ילד אחד שלא הכיר את דקל הכבאי.

דקל היה גם ממקימי קבוצת הריצה של התחנה, "רצים 102", ונהנה מאוד מהריצות המשותפות עם חבריו לעבודה.

ב-2016 לקח חלק פעיל במבצע "באש ובמים", בו התמודדו לוחמי האש עם גל שריפות נרחב במוקדים רבים ברחבי הארץ. במהלך המבצע צולם דקל ברגע של מנוחה, תמונתו התפרסמה בתקשורת וזכתה לשם "מנוחת הלוחם".

מפקד מחוז צפון בשירותי כבאות והצלה סיפר: "מאז גיוסו למערך הכבאות וההצלה, דקל הוכיח שוב ושוב את העוצמות שלו. תמיד פעל בשקט ובצניעות והוכיח שוב ושוב שהוא נכון לסייע בכל עת ובכל מצב. לצד הקשיחות, היכולת לסכן חיים, שימשת דוגמה ומופת לכל אדם והוכחת בשקט שיש לך עוצמות אדירות".

את אשתו, שני, הכיר כשהיה בן עשרים וארבע, בחתונה של מכרים משותפים. לפגישה הראשונה הגיע דקל עם פרח, ואמר בגילוי לב לשני: "אני לא יכול להוריד ממך את העיניים". קרוביהם סיפרו כי מהרגע הראשון היה בין השניים חיבור מיוחד, שהרגיש כמו היכרות של שנים, וכי מאז ואילך, המשיך דקל להביט בה באותו מבט אוהב ומעריץ.

ב-18.10.2017 השניים נישאו והקימו את ביתם במעלות-תרשיחא. ב-2019 נולד בנם הבכור לביא יצחק, כשנתיים לאחר מכן נולדה הבת ניב, וביולי 2023 נולדה הבת אורי.

דקל היה איש משפחה למופת, בעל נפלא ואבא נהדר, מסור, אוהב ודואג. הוא היה קשור מאוד לאחיו ולהוריו, והקפיד להתקשר להוריו מדי יום.

בצניעותו ובנועם הליכותיו, הצליח לגעת בלבבות של כל מי שפגש, והקסים את סובביו עם חיוכו הכובש וצחוקו המתגלגל. תמיד היה נכון לעזור לכולם ומצא זמן להעניק מעצמו לכל אדם, קרוב או זר.

ביום ראשון, 13.8.2023, הוזעק הצוות של דקל אל המועצה המקומית דיר אל אסד, סמוך לכרמיאל, כדי לחלץ צעיר שנפל לבור פינוי פסולת בעומק שמונה מטרים.

דקל ירד ראשון אל הבור, נפגע משאיפת גזים רעילים שהיו בתוכו ותוך זמן קצר איבד את הכרתו. לוחם אש נוסף, שירד אל הבור כדי לחלץ את דקל ואת הצעיר שנפל, איבד גם הוא את הכרתו.

השלושה חולצו ופונו במצב אנוש אל בית החולים "המרכז הרפואי לגליל" בנהריה. הצוות הרפואי נאבק על חייו של דקל, אך לאחר יומיים נקבע מותו. לוחם האש והצעיר שחולצו יחד איתו, נהרגו גם הם.

רב-סמל דקל יהודה מורציאנו נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ח באב תשפ"ג (15.8.2023). בן שלושים ושלוש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין של מעלות בגעתון. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים ואחים.

על מצבתו חקקה המשפחה את המילים: "אוהב אדם, עניו וצנוע, עוגן חיינו הבטוח והקבוע. איש משפחה יחיד ומיוחד, זכרך ודמותך ילוונו לעד".

אשתו, שני כתבה: "הלוואי שיכולתי לספר לכולם איזה בעל ואבא מושלם היית בשבילנו. היינו משפחה גדולה ומאושרת. דקל שלי נשבענו שלא ניפרד לעולם, שלנצח נהיה יחד... חלמנו על חיים שלמים יחד, חלמנו לגדל את ילדינו באושר ואהבה. חלמנו על בית חם ואוהב עם רגעים מאושרים, חלמנו להזדקן יחד אהבה שלי.

"חלמתי על גבר כמוך כל חיי אתה מושלם ואתה שלי. דקל שלי, הבט סביבך ותראה כמה אנשים אוהבים אותך. הפכת להיות דקל של מדינה שלמה... לב שלי, יום יבוא וניפגש. לנצח שלך".

בן דודו, נוי, כתב: "הלב נתקע בתקווה שאולי אתה עוד יכול לצאת מזה כי כזה אתה, לוחם שנלחם עד הרגע האחרון ותמיד מנצח כגיבור... נגעת בכולם, החלל שהשארת עצום. כל המדינה שמעה עליך וכל מי ששמע הבין כמה האובדן שלנו עצום. לא רק למשפחה או לחברים אלא למדינת ישראל כולה, כי מעטים האנשים עם הנתינה שלך, עם הלב שלך, עם ההקרבה שלך.

"בין כל אותם מכובדים שהגיעו לכבד אותך, הגיעה משפחה אחת, אבא והבנים שלו, נעמדו ואמרו בפשטות שבלעדיך – היום הילדים לא היו פה... אתה הצלת את חייהם תוך סיכון החיים שלך כמה גדולה הנשמה שלך שראית אותם לפני שראית את עצמך. אנחנו בטוחים שזה רק סיפור אחד מבין רבים על איזה גיבור היית... הייתה לי הזכות להכיר אותך, לגדול לצידך, לשחק איתך כילד".

דקל מונצח באתר הרשות הארצית לכבאות והצלה.

במעלות-תרשיחא נערך משחק כדורגל לזכרו, בהשתתפות קבוצת הכדורגל של ותיקי מעלות וקבוצת הכדורגל של תחנת הכיבוי גליל מרכזי.

באפריל 2024 נערך בקריית התעופה (איירפורט סיטי), טקס הכנסת ספרי תורה לעילוי נשמתם של שמונה-עשר לוחמים ולוחמות שנפלו בעת מילוי תפקידם, ובהם דקל. בטקס נכח נשיא המדינה.

סרט הנצחה לדקל, בשם "איזהו הגיבור?" מתאר את דמותו באמצעות שיחות עם בני משפחתו וחבריו. הסרט ניתן לצפייה ביוטיוב.